התעשייה המעוותת של קורות החיים
הדרישה לרצף תעסוקתי פוגעת במי שפרש זמנית מעבודה עקב משברים לא צפויים בחייו, כמו מחלה או גירושים
אופן המיון והסינון הראשוני של מועמד לארגון כזה או אחר הוא דרך קורות החיים. ברוב המקרים, מי שאמונים על מיון וסינון קורות החיים הם רכזי גיוס צעירים, לאחר תואר ראשון, המונחים לצורת בחינה צרה לפי כמה אמות מידה, בדגש על מידת ההלימה בין דרישות המשרה לניסיון התעסוקתי של המועמד - וכמובן רצף השנים שבהן המועמד הועסק בשוק העבודה.
המועמדים, מצדם, נהפכו למתוחכמים באופן שבו הם מגישים קורות חיים. הדבר מתבטא גם ביצירת רצף תעסוקתי, שבו לכאורה מעולם לא עזבו מקום עבודה לפני שמצאו מקום חלופי. כך החלה להיבנות תמונה שקרית שמציגים מועמדים.
הדרישה ליצירת רצף תעסוקתי פוגעת במי שפרש זמנית מעבודה עקב משברים או מעברים לא צפויים בחייו כמו מחלה, גירושים ופיטורים. היא גם מביאה לכך שמי שרוצה לחזור לשוק התעסוקה ואין לו רצף כזה מתקשה, שכן סביר להניח שקורות החיים שלו ייגרסו ויושלכו לפח.
הבעיה מחמירה בין היתר לנוכח הפערים בין אלה שיכולים לשלם עבור הכנה מקיפה לתהליכי קבלה למקומות עבודה לבין אלה שלא. קיימים הרבה מכוני הכנה הגובים סכום לא מבוטל לצורך הכנה של מחפשי עבודה, הכוללת כתיבת קורות חיים, סימולציות לראיון עבודה, אבחון שפת הגוף ומסריו הלא מילוליים של המועמד ומתן דגשים וטיפים להצלחה בראיון עבודה. אדם שעבר הכנה מתאימה עשוי לא אחת לעבור בהצלחה את תהליכי הקבלה לארגון כזה או אחר, לעתים בלי שתתבצע הערכה נכונה באשר למאפייניו האישיותיים, יכולותיו וכישוריו בפועל.
ואולם סביר להניח שהעלויות הנדרשות לתהליך כזה אינן מצויות בידיו של אדם שלא עבד תקופה ממושכת. מכאן, שאותם מובטלים, שיכולים להיות אנשים נפלאים ובעלי כישורים יוצאי דופן, עלולים למצוא את עצמם גם לאחר שהתאוששו מהמשבר שעברו, ללא עבודה ראויה, ולהרגיש כמצורעים עקב חוסר היענות מצד הארגונים לבחון לעומק את התאמתם למקום ולתפקיד.
יש לקוות כי ההכרה שמועמדים נהפכו למתוחכמים ביותר באופן הגשת קורות החיים ובצליחת ראיונות עבודה תיטיב עם מועמדים שעשויים להיות ראויים, ושמסיבות שונות בוחרים לא לשקר ולהציג רצף תעסוקתי מדומה.
