כן, את. את שיושבת מולי ממש ברגע זה ומרגישה כל כך תקועה. כל כך מוחמצת... מפוספסת... את, שמילים כמו ביטחון עצמי, הערכה עצמית או הצלחה, נשמעות לה כמו חלום הזוי ובלתי מושג... לא שרע חס וחלילה. הכול לכאורה בסדר. את בריאה ברוך השם, יש לך עבודה מסודרת, חיים סבירים, אבל איך לומר? לכל פעולה שאת עושה מתלווה תחושה כזו מכאנית ואפרורית שלא נותנת מנוח. איפה ההתלהבות? איפה הברק בעיניים? ומי מעז לחלום על התפתחות אישית או העצמה?אז מי את באמת? ספרי לי. אחר אילו ציפיות (ושל מי בדיוק?) את ממלאה כעת בלוח המשחק הזה שקרוי: חייך? קראי עוד
קידום אתר: WebGuru קידום אתרים בגוגל | כתיבה שיווקית : המילה האחרונה